כאשר אמנות פוגשת מציאות

הכול התחיל בכדור אחד.
כדור קטן, צבעוני, כמעט תמים…
עד שהמציאות התהפכה והצבעים השתנו לבלי הכר.

יצרתי 9 כדורים,
כל אחד מהם נושא בתוכו שכבה של כאב, תודעה, זיכרון, או חיים שצמחו למרות הכול.
אלה אינם חפצים, אלא עדויות חומריות לרגשות שאין להם מילים מדויקות.

7.10.23 הפך לשבר עמוק בתודעה הישראלית.

אבל מתוך הפצע העמוק הזה, התחילו לצמוח פרחים.
שבריריים, עקשניים.
חיים חדשים, צמיחה לא מתוך שכחה, אלא מתוך זיכרון.

הכדורים האלה נוגעים בכל שלב במסע:
מהחיים שלפני, דרך הדם, הזיכרון, ועד לתקווה שמרימה את הראש.
כמו עם שלם שמרכיב את עצמו מחדש, בעדינות, בסבלנות, מתוך אחריות הדדית.

זו לא עבודת אמנות על מלחמה.
זו אמירה על נפש שנשארה חיה…
על פצע שלא התכסה, אבל גם לא מנע מאיתנו להמשיך.
על כאב שהוא ציבורי,פרטי, יומיומי.

מתוך הכאב, הזיכרון, והחיים שצמחו,
נותרו בלב מילים פשוטות:

חיים, אחדות, תיקון, עתיד.